"הנשיא של קפלן"
כצפוי: Isaac Herzog לא מתכוון לחון את Benjamin Netanyahu — הוא פשוט מרח זמן.
חודשים סיפרו לציבור על "בדיקות", "חוות דעת", "בחינה משפטית", "אחריות ממלכתית".
בפועל? משיכת זמן קלאסית.
היום כבר נפל המסך: מבית הנשיא מבהירים שהמטרה היא קודם "להגיע להסדר" — ובתרגום לעברית פשוטה: לנסות לדחוף את נתניהו החוצה מהחיים הפוליטיים דרך הדלת האחורית.
כלומר, לא חנינה.
לא פיוס.
לא סיום הסאגה המשפטית.
אלא ניסיון לייצר עסקה פוליטית־משפטית שתספק את מחאת Kaplan protest movement ותשאיר את המערכת מרוצה.
כבר חודשים היה ברור לאן זה הולך:
להחזיק את הנושא באוויר, למשוך זמן עד בחירות אם אפשר, ולמכור לציבור סיפורים על "לב פתוח ונפש חפצה".
אבל יש בעיה אחת:
הפחד מקפלן כנראה גדול יותר מהפחד מDonald Trump, ומהתגובה הציבורית של מיליוני מצביעי ימין.
ובסוף — מי שמציג עצמו כממלכתי, שוב מתגלה כפוליטי מאוד.
בוז'י לא מחפש פתרון.
בוז'י מחפש איך לא להרגיז את הרחוב הנכון.
פוסטים קשורים
הקרב על הליכוד: הפורשים, המשוריינים והגורם שמטלטל את הוועידהכותרת ראשית: הקרב על הליכוד: הפורשים, המשוריינים והגורם שמטלטל את הוועידה כותרת משנית: בזמן שגלעד ארדן בוחן חיבורים עם משה כחלון, גדעון סער מסמן לעצמו מסלול עוקף פריימריז, גורם עלום מנסה לבלום את ועידת הליכוד — ורשימת המשוריינים החדשה כבר מסעירה את המפלגה.
24 באפריל 2026
סינדרום "יהיה בסדר" חוזר — והימין שוב מסתכן בלהשאיר את המפתחות על השולחן.
22 באפריל 2026
ריבונות : Made in USA
22 באפריל 2026